הספד למאיר איינשטיין

                                            הספד למאיר איינשטיין                         24.3.17

דור

שעה וחצי לטיפ אוף, אולם מלחה בירושלים. שידור יורוקאפ ראשון שלי, מתרגש כמו ילדה קטנה. פתאום מגיע לעמדת השידור מאיר איינשטיין, שידור ראשון שלי איתו. מסתכל עליי, וחוזר לעיין בדפים. בלב פחדתי, חשבתי שהוא לא יתייחס אליי בכלל, מאלה שרואים שהייתי ילד ולא נחמדים. רק קיוויתי שהוא יישאל אותי משהו ואשלוף לו את הנתון. אחרי כמה דקות שאל אותי אם אני חדש פה ואיך קוראים לי? בחצי גמגום עניתי כן, קוראים לי דור. הוא מיד שאל אם אני הבן של אבשי, וחייך שאנחנו דומים. 

במהלך המשחק הוא לא הפסיק לשאול שאלות, טריוויות וסטטיסטיקות שאף שדר לא ביקש ממני בחיים. הוא חי את המשחק, שידר בכזאת התלהבות, שאחרי שלוש דקות במשחק כל הפחד נעלם. 

אני גדלתי על מאיר איינשטיין. הוא ליווה אותי ברוב הרגעים הספורטיביים שיישארו איתי לנצח. הייתה לי הזכות לעבוד עם בן אדם ענק, הרבה לפני שהוא שדר. בתמונה אני בן 7, יושב בכיסא של הגדול מכולם - שעתיים לפני השוויון של באדיר לרשת של צרפת.   

השבר בין אשכנזים למזרחים - תגובה מאת אריק (חבר שלי)

אריק יוסף, קיבוץ מענית, מרץ 2017
תגובה לבלוג של סבא יענקלה

לשאלת סבא יענקלה, האם יש מחיצה, אז יש, כמובן שיש. זה אינו שבר לדעתי.

זה דומה יותר לשני עמים. שני מחנות עם שני קודי התנהגות שונים עם רקע שונה ועם בתים שונים בערים וסביבה שונה שנבנו מתרבויות שונות. 

כיוון שהתרבות בצורה כללית, נשמרת, אז כך נשמרים גם הקודים. 

בשוק מחנה יהודה ביבי הוא המלך ובקיבוץ ביבי הוא מכה למדינה, גם שמיר וגם בגין בזמנו.

רק כיום אנחנו יכולים להסתכל לאחור על המנהיגים ולחשוב קצת אחרת , למרות שבתרבות המזרחית

רבין לעולם יהיה בוגד. לא מכה. בוגד. כי ככה זה בבית המזרחי. לא שוכחים ולא סולחים ומה שאבא אומר זה קדוש.

גם כשאבא נותן סטירה, וקצת שותה, והוא בכלל פועל ייצור בדלתא כבר שלושים שנה, אבל...זה מה אבא

אמר. ביבי המלך. ומצביעים ליכוד. למה? כי האשכנזים מאנייקים מושחתים .כשדרעי מושחת אז רודפים את המזרחיים. 

כמה אשכנזים יש בלה פאמיליה? נכון. כלום. אף אחד. זה בתרבות. זה בבית. מותר להרוג את האויב. אפילו רצוי. מי זה האויב? הקיבוצניקים, אוהדי הפועל, השמאל, רבין , פלסטינים, ערבים ככלל, כווולם זה האויב. בלי הבדל דת גזע ומין .כי באמת זה לא משנה. אם אתה מזרחי אז אפשר לדבר. אם אתה קיבוצניק אז לך קיבינימט. אתה שמאלני בוגד.

רטוריקה של פאשיסטים. הימין הוא אלים. לא כל הימין. אבל קווים לדמותו. אז כן. הוא אלים. לה פאמיליה - אלים. רצח פוליטי - ימין את השמאל. זה בתרבות. תרבויות לא משתנות ולכן זה קיים גם היום ויתקיים עוד הרבה מאוד שנים. לדעתי לעולם . 

ומה הלאה? עד שלא יהיה רע מאוד אז לא יהיה יותר טוב. ולצערי, בצורה לא הגיונית, עדיין טוב. אפילו טוב מאוד.

אבנרי רוצה לסיים את הכיבוש. גם אני. כולנו. הימין ע"י טראנספר, השמאל ע"י שתי מדינות לשני עמים. לצערי אני לא צופה שאף אחת מהדרכים תעבוד. לעולם נאכל חרב. אבל גם אם לשיטת אבנרי מחר יהיה שלום ופיוס ושקט ירד על ישראל (מה שפשוט לא נראה סביר ) ונתפנה כהגדרתו לאיחוי השבר, אני טוען שלעולם לא נוכל לתקן את השבר. כי הוא אינו שבר. הוא תרבות. הוא פער תרבותי שלא ניתן לגשר עליו. שני קוים מקבילים שלעולם לא ייפגשו.

אני לא מזרחי אבל גם לא אשכנזי כהגדרתו. מעולם גם לא חשבתי במונחים כאלו. כיוון שגדלתי בבית בו אבא היה עירקי מצביע ליכוד ,קיבוצניק, עם חליל ביד ואמא פולניה מצביעת מרצ גם בלי לדעת מה מרצ אומרת, ותחת חינוך קיבוצי מתירני נטול אלימות אני נוטה להאמין שגדלתי בתרבות וינקתי משדיה את חופש הבחירה והדעות היותר שמאלניות.
מי שגדל בשדרות לא חושב כמוני. הוא ינק משהו אחר. תרבות אחרת. אוכל אחר. 

במציאות כל כך צינית, במחוזות האין חוק של קרית ארבע ומזרח ירושליים בהוויה בה נוער יהודי יכול לצור על בתים של ערבים ברובע המוסלמי בירושלים ללא פחד, במציאות כזו 18 חודשי מאסר לחייל טיפש שעבר על החוק הם בעיני ניצחון קטן לשלטון החוק ולשכל הישר .