יום רביעי, 11 בינואר 2023

יום השנה הר המנוחות 10.12.2020

                                                                 נר ראשון של חנוכה תשפ"א

                                 עדנוש אהובתי יקירתי חברתי .                                                                       אמא סבתא של משפחתנו היקרה .                                                   אמא גדלה בבית סוציאליסטי בשכונת גאולה , בביתם קנו בצרכניה ונרפאו בקופת חולים ,אמא הלכה לגן למדה בבית הכרם ובליד'ה אמא ניגנה על פסנטר.                       אנוכי גדלתי בבית הורי מן הישוב הישן בנחלת אחים ,בביתנו קנו במכולת ונרפאו אצל האפוטֵֵֵֵיקֶר אני הלכתי לחֵֵידר ולגן למדתי באליאנס בשבח ובעמל אני שיחקתי בגולות . עולמות שונים תרבויות אחרות .                                                             סבתא חברה למחנות העולים ואני לגורדוניה, בגיל 10 התאחדו התנועות והיו לתנועה המאוחדת. אז לראשונה הכרתי את עדנה כפי שהכרתי את האחרים.                     התגייסנו יצאנו להכשרה בנוה ים, שם, באחד הערבים בספריה של מחנה הנח"ל נפגשו מבטינו בזיק של אהבה קשר רב שנים של חיים יחדיו חיים נפלאים, משם קמה משפחתנו האהובה.                                                                                              יחדיו חיינו שנים רבות עניין מלאות באושר של אהבת נצח .                                              קומי לך עדנוש יפתי אהובתי עופי לך יונה שלי ,עוד ניפגש                                             תהה נשמתך צרורה בצרור החיים .                                                                                 10.12.2020                                                                                                             



                                                                             

יום שלישי, 10 בינואר 2023

איזה חיים היו לאמא שלנו

 


                                                                                          




                                                                                                                    כה' כסלו תשפ"א    11.12.20

                                                           איזה חיים היו לאמא שלנו  

אמא, אתמול עזבת אותנו בביתך, במיטתך לצד בעל האהוב, לאחר 86 שנים. (ואעיד על האהוב. אמא היתה מאושפזת יום אחד השבוע. רועי ואני היינו צמודים אליה, ויעלי היתה אמורה להגיע. אבל אמא, כל 10 דקות מעירה לנו: איפה אבא? למה אבא לא מגיע? שאבא יבוא! ולא עזר כלום, התקשרנו לאבא שיבוא. ושאבא הגיע, הייתם צריכים לראות את זוג הנאהבים הזה...). 

איזה חיים היו לאמא שלנו. ילדות בירושלים המנדטורית, בת לעולי העליה השלישית, ציונים חדורי שליחות, שעזבו את משפחותיהם בקולומיה ועלו לארץ לא נודעת. 

בשכבה אתה בתנועה המאוחדת היה גם עלם צעיר בשם הרשלה, אבל הוא לא עשה רושם על יפיפית הכיתה והשכבה.

הימים חלפו והשכבה מתגייסת, לאן, לנחל כמובן, ברוח השליחות הציונית של שולם ואטקה. ועוד איזו שליחות: הקמת שגב בגליל המערבי באישון לילה, ומעבר לקיבוץ האון שישב למרגלות המוצבים הסוריים ברמת בגולן. 

בין לבין קרה משהו, והרשלה מצא את הדרך לליבה של היפהפייה לבית לקס, והם החליטו לקשור את חייהם ביחד, קשר שהחזיק מעמד 70 שנה. אבא, בהזדמנות אתה צריך לספר לנו איך עשית את זה.

תחת הפגזות הסורים נולד בכורם, עם ריצות לבית הילדים באישון לילה, כשזרקורי החיילים הסורים מאירים לה את הדרך. 

אבל הירושלמים התגעגעו לירושלים, וחיש מהר חזרו לעירם האהובה, לשכונה של מורים וסופרים, שהחלה אז להתהוות כשכונה הכי שווה בירושלים (ואולי בכלל) - בית הכרם. 

שם נולדו עוד שלשה ילדים, ולאמא יש ג׳וב רציני-לגדל 4 ילדים שובבים. 

והשותפות עם יענקלה מצליחה מאד. 4 ילדים כבר אמרנו. אין פינה בארץ שהזוג וילדיהם לא טיילו בה, בדרך כלל עם חבריהם לגרעין הנחל, ועל הקמפינג השנתי בחוף הכנרת דובר כבר רבות. 

וכשצרה הארץ, התרחבו הטיולים לעולם. אין יבשת שלא טיילו בה, החל מהטיול הראשון עם הדה שבו באירופה - בעשרות ארצות בכל היבשות, עוד בימים שלטייל בחו״ל היה משהו מאד מיוחד, ונוסיף את המעברים לאנגליה, סקוטלנד וארה״ב כשאבא למד, ועוד אין ספור חוויות. 

אבל, בעיקר אמא, היית אמא מדהימה. אהבה ומסירות אין קץ לילדים, הכוונה, חינוך לעצמאות ואחריות, לא חסרנו דבר. ותראו מה יצא, ואני מדבר על השלושה האחרים...אני לא הייתי מסיים את התיכון בלעדיך, אמא, לבושתי נאלצת לבקר מדי חודש בבית הספר ולשמוע על מעללי בכורך שלא הגיע ללימודים, התחצף, לא למד, לא הכין שעורי בית..). 

אמא, היו לך חיים מלאים ומאושרים. ספורים האנשים שיכולים להסתכל אחורה על חיים מלאים כאלה עם בן זוג מופלא, שסעד אותך עד שעתך האחרונה. 

                                    יהי זכרך ברוך.      עמית. 

 

                                             עדנוש יקרה שלי  אהובתי חברתי .                    17.12.20

    האמה הסבתא של משפחתנו היקרה אשר גדלה בבית סוציאליסטי בשכונת גאולה.                                                           בביתם קנו בצרכניה ונרפאו בקופת חולים , אני גדלתי בבית הורי מהישוב הישן בנחלת אחים ,קנינו במכולת ונרפאנו             אצל האפוטייקר .                                                                                                                                                 בגיל  4 עדנוש הלכה לגן ואני הלכתי לחיידר , סבתא למדה בליד'ה אני בעמל.  סבתא ניגנה על פסנתר ואני שחקתי               בגולות,   סבתא חברה למחנות העולים ,אני חברתי לגורדוניה .   בגיל עשר התאחדו התנועות ולראשונה הכרתי את               עדנה כפי שהכרתי את  כל ילדי קבוצתנו . אמא הגיעה עם קבוצת חברים מצפון העיר ואני וחברי גרנו בדרומה.                       התגייסנו באוגוסט 52 יצאנו להכשרה בנוה ים .  שם באחד הערבים בספריה של מחנה הנח"ל נפגשו מבטינו                       ונקשרנו בקשרי חברות ואהבה ליצירה הרמונית ארוכת השנים , משם קמה משפחתנו האהובה. יחדיו חיינו  שנים                   רבות עניין מלאות  באושר של אהבת נצח.  זכינו יחדיו לנחת ואהבה מילדנו ומשפחותיהם.                                                                                               קומי לך עדנוש יפתי אהובתי עופי לך יונה שלי . עוד נפגש .                                                                                                          תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.                                                                         

                   

  רעיה    16.12.20

        

                                                                           זכרונות                                          25.12.20

מדי פעם בימים האחרונים מתהוות קרחות בערפל המכסה את זכרונותי מאמא כפי שהיתה. מבעד לקרחות אני נזכר באמא אחרת - לא אמא ישובה בכורסה המוגבהת של השנה האחרונה. וגם לא אמא של השנים האחרונות, שהפגיעה בשמיעה שינתה כליל את התנהגותה. 

אני נזכר באמא פעלתנית, מחייכת, יוזמת, כועסת, מנהיגה ושותפה מלאה. 

תמונות עם אמא שהיתה לב הבית, ושותף פעיל ומתלהב בכל הטיולים בארץ ובעולם. (כולל זה לקולומביה). 

מדהים לגלות כיצד (אצלי לפחות) כוסו התמונות האלו, בזכרונות מאמא של השנים האחרונות. 

לשמחתי, יותר ויותר, הזכרונות מאמא האמיתית מבקיעים מבעד לערפל.                          עמית                                                                                                                                                       

                                                                  



יום ראשון, 24 בנובמבר 2019

הקתדרלה בסביליה

                                                                                          סביליה 23,11,19

                                              סביליה                                     
                          הקתדרלה סנטה מריה דה לה סדה

    ליום רביעי, לכבוד הצטרפותה של עדי, הזמנו מבעוד מועד כרטיסים לסיור בגגות הקתדרלה הגותית של סביליה. הכרטיסים כללו גם ביקור בכנסיה עצמה ובמגדל הפעמונים הצמוד אליה. (החירלדה).
אם להאמין למדריך, הקתדרלה של סביליה הינה הכנסיה הגדולה בעולם. במקומות אחרים נאמר שזו הקתדרלה הגדולה בעולם, אולם יש שתי כנסיות גדולות ממנה.
בין כך ובין כך, הקתדלרה בהחלט ענקית, ומשנכנסים פנימה הגודל מהמם. אבל על כל עוד מעט.
כאמור, נרשמנו לסיור בגג, וכך עשינו. בשעה המיועדת חיכה לנו מדריך ספרדי רב מרץ והתלהבות שצייד אותנו באוזניות. עלינו במדרגות צרות ומתפתלות לאחד הגגות. ובגג, גשם זלעפות. למזלנו הגענו עם מטריות ויכולנו להמשיך בסיור.
והסיור מרתק. בחלק הראשון עלינו לגג בינות לתמוכות הדואות שתמיד רואים אותן גבוה גבוה, תומכות בקירות אולם הכנסיה ובכיפה הכבדה. ועכשיו אנחנו מסתובבים בין התמוכות והוויטראז׳ים, ומוקסמים מנקודת המבט החדשה.
והמדריך שופע ידע והתלהבות. היסטוריה של הקתדרלה ובוניה, מי קבור בה, איזה מלך נתן את אישורו להקמתה ולהרחבת המסגד שעמד במקום, מאיפה הביאו אבנים, מי השתתף בהקמה, כיצד נבנה המבנה הענק הזה, מתי, ועוד כהנה וכהנה סיפורים ופרטים. (הבעיה היתה שמפאת מבטאו הספרדי העמוק לא הבנו יותר ממחצית מדבריו. אבל גם במחצית דיינו.
מגג הטרנספט (החלק הצולב בכנסיה)
נכנסנו פנימה למרפסת פנימית צרה, ומצאנו את עצמנו עומדים בבסיס הכיפה הענקית, מביטים בכיפה הקרובה כל כך, ומטה במבקרים, מסתחררים מהגובה.
וכך המשכנו בסיור המרתק, עולים ויורדים בגגות השונים של המבנה הענק במשך יותר משעה, כשבמשך כל הזמן מלווה אותנו גשם המעניק רקע גותי לפאר האדריכלות הגותית שנגלה לעיננו בפרטיו האינטימיים ביותר.
בהמשך יצאנו שוב לגג והקפנו את אפסיס הכנסיה, (החלק החצי מעוגל בראש הכנסיה). נכנסנו פנימה חזרה לאולם התווך (האולם המרכזי של הכנסיה), וצעדנו לכל אורכו (מעל 100 מטר) במרפסת צרה.
עברנו את כל הויטראז׳ים בצד הצפוני (הפעם מבפנים), ויצאנו שוב לאחד הגגות להביט בחצר התפוזים. (גם כאן יש פטיו דה לוס נרנחוס שעומד כאן עוד מתקופת המסגד שקדם לקתדרלה).
מרותקים ומלאי חוויות מנקודות המבט הכל כך לא שגרתיות, ירדנו והודנו למדריך.
בשאריות הריכוז שוטטנו בתוך הכנסיה, (הפעם מנקודת מבט רגילה של מבקרים מן המניין), מתפעלים מממדי הענק של הקתדרלה, מאורכה וגובהה ומרוחבם של העמודים התומכים.
צילום ליד קברו של כריסטופר קולומבוס, והופ לחירלדה, מגדל הפעמונים של הכנסיה, שריד נוסף שנותר מהמסגד המורי.
במקום מדרגות בנו המורים רמפות, והטיפוס של כעשרים קומות לא היה קשה כלל ועיקר. ממרפסות התצפית השקפנו פעם נוספת על סביליה מלמעלה, מזהים את המקומות ששוטטנו בהם בכמעט חודש האחרון.
סיימנו את היום במסעדת טורס וגרסיה, על פי המלצתו של רועי. מסעדה מצויינת, הומה אנשים עם אוכל ספרדי מודרני, גיוון מרענן לטפאסים המסורתיים שאנחנו אוכלים
איזה יום!                                                                                  עמית

                                                                                              23.11.19
                                             אז-זית סביליה

  הסיפור על המסעדה שבה צולמה התמונה: באנו למסעדה שנראית כאילו היא נרדמה בשנות ה-50 במקרה הטוב. כמעט רציתי לברוח משם בשניה שהגענו. נכנסנו לרצפת שיש אפורה ומיושנת, כסאות מלפני 200 שנה, טפטים על הקירות, עגלות לחם וגבינות מעץ כבד ומיושן, מלצרים קשישים בני 200. בקיצור ציפינו לקבל אוכל בסגנון מסעדת קיטון  (קיטון זו מסעדת אוכל יהודי פולני בדיזינגוף מפני 100 שנה). אבל האוכל לא הפסיק להפתיע!! כל מנה שהגיעה לשולחן אני לא הצלחתי לעצור את התלהבותי. כל מנה יותר יפה מהשניה!! ומקוריות שאין דברים כאלה!! מרק ביצים עם פולפו בתוך ביצה ענקית, זנב שור בתוך טוסטונים עם שפופרת מיונז וחרדל מוגש על אבן, כבד אווז מצופה נחושת, סטייק חזיר מוגש על פירורי לחם. ועוד ועוד... באמת שבחיים לא הופתעתי כל כך ממסעדה ובדרך כלל אני לא נוטה להתלהב ממסעדות.... ההבדל בין המסעדה שנראית כל כך מיושנת לבין האוכל הבאמת הכי חדשני ויפהפה הלהיב אותנו לכל אורך הארוחה. יצאנו שמחים ומרוצים
                                                                                                         עדי


יום שלישי, 15 בינואר 2019

רכבת


                                           


                                                                                          שבט 2019
                                 רכבת , מנבון לבן גוריון

  נוסטלגיה, אולי געגועים, כל זמן שהם נשמרים בזכרוננו אין גבול לעוצמתם.
היו זמנים שדור רדף דור והעולם כאילו עמד מלכת ולא עוד, דור של היום
מוחק את דור האתמול.

  אנו ובני דורנו בכל הזמנים הגענו בשעה טובה לגיל שבו נוהגים להגיב
ולאמר ביושר "גנבו לנו את העולם" .יש עדיין שמורות שם הזמן כאילו עמד מלכת,
לא אצלנו.
  פעם נוהגים היינו לעצור בדרך מזרחה בבאב אל וואד, לבדוק שמן ומים לקראת
העליה בקסטל לבחון איך האוטו סוחב בעליה, לא עוד, גם את העליה הזו גנבו לנו
ובשער הגיא אי אפשר לעצור ולא צריך לעצור.
  השבוע הכריזו על חנוכת הרכבת המהירה מירושלים ללוד, שנים שלא נסענו
ברכבת, יצאנו לשחזר זכרונות. התחנה החדשה ע'ש נבון בין בניני האומה לתחנת
האוטובוסים המרכזית לצד מסילת הרכבת הקלה.
  נכנסנו בשער רחוב יפו, תחנה מפוארת אולמות ענק, שלוש מערכות דרגנועים
מורידות אותנו כשמונים מטר לרציף (עבורנו יש משמעות ל-מתחת האדמה).
על הרציף הרכבת ראשה במערב ואחרון הקרונות רחוק במזרח מתחת למסעדת
"אמא" באגריפס.
  התכבדנו בנסיעה חינם, היינו ארבעה, אנו, הפקח ונהג הקטר, על השלט כתוב
ל"בן גוריון" בחרנו מושבים בקומה השניה, הפתעה, החלונות לא נפתחים
ומבית הכסא לא רואים את המסילה ,שקט ושלווה. הרכבת יצאה ללא צפירה
                                   
עברנו על הגשר הגבוה של עמק הארזים נכנסנו למנהרות, חושך איפה הנוף הנהדר
של וואדי סארר. הרכבת לא עוצרת לא בדיר א-שייך לא בבאתיר .
ניסיתי לפתוח את החלון להוציא את הראש להציץ בעשן הקטר להריח לשמוע
את נשיפות הקיטור בעיקולי הדרך, חשבתי שנוכל לקנות תאנים, ענבים וכעֶק
שאלתי את הפקח שפקח עיניים ברחמנות .
  הגענו ללוד כתוב שם "בן גוריון" סוף הדרך לא חוצים את רחוב אלנבי ולא מגיעים
ליפו . נשארנו לשבת נהג הקטר עבר מזרחה ויצאנו לדרך. היה כתוב "לנבון" .
הגענו, שלוש מערכות דרגנועים יצאנו לרחוב יפו. איפה בית המשוגעים ?.

        וכדברי חז"ל "יפה ספסוף שאכלנו בילדותנו מאפרסקים שאכלנו בזקנתנו"
                                     "גנבו לנו את העולם"
נ.ב.  ספסוף = חרובים גרועים.

תוצאת תמונה עבור תמונת רכבת קיטור
                           

 





יום שבת, 8 בדצמבר 2018

סתם יום של חול




                                                                                  ערב חנוכה תשע'ט 2.12.18

                                               סתם יום של חול 

  בוקר בנובמבר, קר אצלנו. שש, אני יוצא לצעוד עם המעיל , לעיתים אני לוקח את שקית הזבל ותוקע את אוזנית הרדיו לאזני , הבוקר גלי צה'ל , בשעה זו סקירת עתונים ללא ראיונות וזיבולי שכל . הכל דפוק , שביתת נשים מוכות , גולדברג פוסל את המפכ'ל המיועד . נפתלי והשרה בשלהם " אתם בחרתנו ועכשיו תקפצו " המשטרה הכריזה תיק 4000 שוחד . ומעל הכל לא היה כלום לא יהיה כלום.
  שקט, מעט מאד מכוניות והולכי רגל , המעטים שצועדים הם המתמידים שהפכנו לדורשי שלום .  שנים רבות אני צועד לאורך שד. הראל ובמעלה הקסטל עד לרמזור של צומת מוצא.
פגשתי את שלמה שחזר מניתוח גב ומתנצל על קצב הליכתו את קמחי מכרי מאז הפגישה ליד המחשב בהדסה , את יצחק בעלה של מרכזת פעילות הפנסיונרים של מס הכנסה ועוד . רבים מדורשי השלום נעלמו , אחדים גם מעולמנו ואחרים מי יודע?  צעדות הבוקר מונעות ממני את הצורך לצעוד לקופ'ח .
הבוקר פגשתי גם את אָיָיד עוודאללה מעין נקוּבה, ניכרת עליו הקרבה המשפחתית בין הוריו. הוא אשר אחראי על פזור "ישראל היום". כהרגלי קבלתי שלושה עתונים, האחד עבור אלכס שכננו חובב החתולים שבחצרו מצטופפים כתשעה חתולים רעבים ורועדים מקור,  השני עבור אמא והשלישי עבורי.
בשובי אני מניח אותם על השולחן במטבח, אנו פותחים ביד אחת מהשער האחורי ומדפדפם על לעמוד התשבצים . אמא מסתפקת בזה אני מדפדף וקורא כותרות . בשניה אוחזים בספל השתיה
אמא משקה קקאו קינמון ודבש אני קפה מטחינת "הישאם" באבו גוש קינמון ודבש .
אנו בולעים גם  Q10 ,אומגה 3, אסידופולוס וגלוקוזמין . זה לא מזיק, אם זה מועיל ?
השמש זורחת, הבוקר בחצר, התאנה במלוא השלכת, האפרסמון אדום. עשבים עלו פרא בדשא, כסחתי אותם.  עמוד עם מד הגשם בהיכון.
מעבר לגדר השיחים הגבוהה חונה ה DISCOVERY של א, השכן. סופר מכונית הוא מוביל את ילדיו בבוקר לבית הספר ובצהרים מחזירם. לפעמים אני שומע משם שיחה באיטלקית.
עשר,  מטפטף, בבית בטבלט  דוא'ל, ווטסאפ, רשימה סופית של חזאינו ועוד. בצלחת עגבניה מלפפון בצל ופלפל מטובלים בשמן זית לימון וחריסה .כוס מים.
  עליתי לגג לבדוק את הנחיל שהוספתי ליד שתי המשפחות, הגשתי פעמיים מלכה ,  הטלה לא
נראית. כנראה שסוף הנחיל נחרץ .       

המשך יבוא ...
    

יום רביעי, 26 בספטמבר 2018





                                                                                                  סוכות תשע"ט
                 מתוך קב. ה WATSAPP גוש שגב ולחיים טובים ולשלום 

 לעמית , אין חדש תחת השמש  כמו שכתוב : "הַאַף תִּסְפֶּה, צַדִּיק עִם-רָשָׁע. אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם, " מנכ"ל אחד הלך להביא ,מנכ"ל שני סגור בביתו ובכל זאת יש צדיק .---- יישר כח .—
עמיתי בוקר טוב
שים לב לסיפור בווטסאפ המשפחתי בעניין 25 שנה לרון זקאפה.     דבר שאינו פוגם בטעמו לטעמי.    יש לנו עוד מה ללמוד בהבנת הנקרא
עמית : מרן ואני סבורים שזה ההסבר הסביר למשפט: "מי (הוא) מלך מלכי המלכים " והתשובה = הקדוש ברוך הוא . ויש החושבים "ממלך = שהגיעו מהמלך מלכי....
עמיתי מצאתי "לוקש" שלי מ-אוקטובר 1974 ב"ה נטו 3788.45 לירות  ,מה ערכם היום ?   תשובה לדוגמה, אם השכר הריאלי עלה מאז ב-2% לשנה בממוצע, השכר אז במונחי היום כ-20,000 ₪ נטו וכ- 40,000 ₪ ברוטו.
עמיתי גלויה שנשלחה משמואל אייפרמן מביתה של סבתה   בככר פילסודסקי 2 בקולומיה  אותה הכתובת מצאתי אצל פנצ'ו
2.11.17   בדרך לחצרים , זכרונות מקורס טיס וגם הליקופטרים . נועה טוענת שאתה רב סרן לקחת פיקוד ,אבל אני הרי הנמוך מבעלי הדרגות .
 8.9.18   אנוכי
חשבתי שבימים אלו עם ריבוי החופשות ננסה ונתחיל להביע ולהעיר בקצרה קצת פוליטיקה ללא התלהמות מסביב לשולחן.    ולפניכם כמה שורות משלי ,כסוציאליסט ימני                                                                                                                       -
1.  מדינה לא מקבלים מדינה לוקחים בעבודה ומעשים
2. דבקתי במסורת אבותיי  , אחרים בחרו במסורת זרה
3. להסכם אפשר להגיע בין יריבים וגם עם בעלי דעה שווה ,וכשאין     
    כאלו יש לפעול בדרך חד צדדית.
4. כשהמיעוט מהווה אחוז קריטי  , יש להקדים ולפתור את הבעיה
5. בדמוקרטיה גם לרוב יש זכויות , למרות שאני לא נמנה עליו
6. אני , משפחתי , חברי וסביבתי נמנים על המיעוט , אני גאה ושמח          
   להיות חלק מקבוצה זאת.
7. יש לנו זכות לבקר אך לא לקטר
8. בגילי אין לי זכות לקבוע את עתידכם , ולכן בשעת בחירה אצטרף
   לדרככם
9. הצדק , האמת והשוויון הם מושגים יחסיים. ביטויים כמו אפרטהייד פשיזם וכד. בשיחותינו הם חסרי אחריות .
   הערות : פלסטינים דורשים שתי מדינות אחת נקייה מיהודים והשנייה לשני עמים ,זכות שיבה מקיפה למצב של טרום 48, גבולות 67 שירושלים היא בירתם הבלעדית. ועל כל שנכתב יש לי קבלות.      כוונתי לרוב שבממשלה שהיא מפלגת הליכוד ושכזאת אין לה זכויות כל קול בודד שולט בה.   ולכן כתבתי שבדמוקרטיה גם  הרוב צריך זכויות . ואין שם מנהיג שדורש  זאת. הוא מפחד.

סוכות תשעט , עמיתי ציטוט - שאני שולח לעינך בלבד ,שמא יהא מישהו שיעלב . : בעניין (שבים) ," שווים" , " יְהַלֶּלְךָ זָר וְלֹא פִיךָ "    בעצם המעיר הקדימני במספר שניות .הבנתי שזה נאמר בהומור אך היה צריך להשאיר את התיקון לאביו שהוא אמנם לא זר אבל ללא ספק אוביקטיבי . חג שמח.
לרועי : יש לכם אוטו גדול מה- walmart  בהצלחה ,שנה טובה
רועיק'ה   "שווים " (שבים) אני בטוח שזו לא טעות ואני מתוך הכרות  אוביקטיבית מצטרף לברכה בכל לב . חג שמח
עמית שלח לי  את ה- 👍 , שמתם לב בוודאי שהצלום הזה הוא לא מידו של טרומפלדור !
 אורית:   לעדנה יום הולדת. אל תוסיפו שבת. נלך לברך אותה ליום הולדתה...
מזל טוב עדנה יקרה ויום הולדת שמח. ברכות חמות ואוהבות. עד 120 בבריאות טובה ונחת

דור לתמר - המון בהצלחה!!
טיפ קטן מחייל משוחרר אחד: תמיד תחייכי! האנשים שסובלים במערכת הם האנשים שרוצים לסבול במערכת. מי שרוצה לעשות שירות מאתגר וחלילה אולי גם להנות, ייעשה , תמיד תמיד לחייך ולהנות. אצלי זה עבד :)      ועמית מה כותב : דור, מחייל משוחרר כבר כמה שנים: אין לך מושג כמה אתה צודק. הרבה הצלחה, תמר
כה אמר נפוליאון " "כל חייל נושא בתרמילו את שרביט הגנרל."  ואני מתכוון גם לחיילת . עלי והצליחי

שלום עליכם מלאכי השרת מלאכי......🎶    .שבת שלום ומבורך

הרסו לנו את העולם"
בילדותי נהגנו לרדת בנחל רבידה מיפה נוף לבית זית שם מעיין ראשון המשכנו בנחל שורק לסטף שם מעיין שני חצינו הואדי למנזר חביס שם מעיין שלישי וחזרנו הביתה  . בעונה זו התאנים בשלות ,הענבים אמיתיים עם חרצנים והמים מהמעיינות זכים. וקרים , והיום המעיינות יבשו התאנה קמלה ו "שפיר" יהרסו את סלע הפיל . שנה טובה
רונה: מזל טוב עמית תחייה עד 120 שנה ועם עמון אמונה והצלחה אהבה וכמובן שמחה תמשיך להיות דוד מהנשמה אוהבת אותך רונה  . שרון: רונה מתוקה רק בשביל הברכות שלך כיף שיש יומולדת🎈🎈 אני מחכה כבר לשלי...
עמיתי - אינני יכול להתחרות בברכה של רונה ולכן אני מצטרף ומוסיף משהו משלי . עד 121 ברוב נחת .
מג׳יק ג׳ונסון ודני, בן דוד של אריאלה
רועי מה הצילום באם המושבות ? שהרי ידוע שיוסף שמואל הרשלר ובניו ,הסבא של הסבא שלי היה בין מייסדיה.
תקריב מצילומו של עמית מהגג -עמוד האבן ועליו עמוד ברזל לתליית הלוקס של סבא לייזר ,על העמוד הקדשה לליגיון הרומי העשירי שדיכא את המרד הגדול בירושלים ,בשנת 73 לספירה. משפחות חיילי הליגיון קיבלו כתגמול מיגרשים והקימו את קולוניה ,על אחד המגרשים גרה כיום העומדת לצד העמוד (שתהיה בריאה)
לתלמידי הגימנסיה אין צורך לקרוא הארץ בכל הנוגע לשבח. דרך אגב, אני אהבתי יותר את שד' המאירי.
רועיק'ה. ואתה פקד משטרתי אחרי אמוני ירי ,אולי תוכל לבקש החזרה של הרובים ,יש לי קבלה ?
משפוחה אני מזכיר לכולם, שישי הבא בערב אצלנו לכוד שחרור דור ויציאת טל למכינה.
ציטוט היום (21.8)   "עם ללא עבר אין לו עתיד"  אבשל : אבא, מבקשים פה לנסות לשלוח ציטוט שאין לו שורשים יהודים מיסיונרים ושכל תפקידו הוא לשכנע אותנו שאם לא נשב במערת המכפלה, אנחנו אבודים.
ועוד מנפוליאון : ילדים טובים , מסתבר שנפוליאון הוא מהקואליציה ואנו הרי מהאופוזיציה . 60 ציטוטים עדיין בתור וכולם ברוח זו והנה אחת שאולי תהייה לרוחכם (בעקבות תמונתכם מבודפשט שם זמזמו כל נדריי לא?) ---- "עם ששומר אמונים לעירו האהובה 1800 שנה -עוד יזכה לשוב אליה" . –

אני זוכר כילד את העולם הזה, העיתון שערך במשך 40 שנה, ואת תמונות העירום בשער האחורי. מבחינת סבא שולם העיתון היה ״מוקצה״, לא בגלל התמונות אלא בגלל העמדה האופוזיציונית מול ממשלות מפאי.
[10:55, 22/8/2018] רועי שגב: אני זוכר שאצל סבא נתן דווקא כן היה העולם הזה, אולי בשל השער האחורי , וגם כשאני מנסה לשחזר עיניני פוליטיקה, אני לא ממש יודע למי הצביעו סבתא מלכה וסבא נתן - בקירית משה העיניין היה ברור כשמש בצהרי היום  עמית: רועי, יש שאלות שלא שואלים בקול רם....
לעולם בחרו מפא"י . אבל סבא נתן התמיד ואמר " לעולם אין אמונה  בערבים " ואני חוזר ואומר -- צדק—
יעלי: מאיפה הגיע הכבד לקרעפלך? תמיד היה שם? אני אצל הרופא שיניים אצלם המילוי הוא צוואר.
דין מתקרב כבר למצוות, ואנחנו רוצים להזמינכם לשבת בערב, לקפה ועוגה (!).מה דעתכם על ה-6 לאוקטובר?
ציטוט יומי: אֵיזֶהוּ חָכָם? הלמד מכל אדם  , אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, . אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת,    (הפעם מספרון שקבלתי מתנה מתמר )   חג שמח
רונץ' : לאבשי שהייה לך מזל טוב הרבא האבה אושר ושמחה תמשיך להיות דוד נפלא מצחיק  וחכם תמשיך להכין את המוס הכי טעים בעולם אה וגם כבב .  אוהבתרונה 😋😘😍

לאבשל מזל טוב ולרונה צעירת נכדנו היכוני , באוקטובר שיבוא עלינו לטובה המון ימי הולדת ,אנו כולנו במתח.

תשרי – עמית ומשפחה באוסטריה, רועי ומשפחה בקנדה, אבשל ודור בסין ,יעלי ומשפחה בארה"ב. ויש האומרים שקשה למצוא שבוע ללא נוכחות שגבית בגלובוס. אבל תמיד יש מי ששומר על המכולת.