שבט 2019
רכבת , מנבון לבן גוריון
נוסטלגיה, אולי געגועים, כל זמן שהם נשמרים בזכרוננו אין גבול לעוצמתם.
היו זמנים שדור רדף דור והעולם כאילו עמד מלכת ולא עוד, דור של היום
מוחק את דור האתמול.
אנו ובני דורנו בכל הזמנים הגענו בשעה טובה לגיל שבו נוהגים להגיב
ולאמר ביושר "גנבו לנו את העולם" .יש עדיין שמורות שם הזמן כאילו עמד מלכת,
לא אצלנו.
פעם נוהגים היינו לעצור בדרך מזרחה בבאב אל וואד, לבדוק שמן ומים לקראת
העליה בקסטל לבחון איך האוטו סוחב בעליה, לא עוד, גם את העליה הזו גנבו לנו
ובשער הגיא אי אפשר לעצור ולא צריך לעצור.
השבוע הכריזו על חנוכת הרכבת המהירה מירושלים ללוד, שנים שלא נסענו
ברכבת, יצאנו לשחזר זכרונות. התחנה החדשה ע'ש נבון בין בניני האומה לתחנת
האוטובוסים המרכזית לצד מסילת הרכבת הקלה.
נכנסנו בשער רחוב יפו, תחנה מפוארת אולמות ענק, שלוש מערכות דרגנועים
מורידות אותנו כשמונים מטר לרציף (עבורנו יש משמעות ל-מתחת האדמה).
על הרציף הרכבת ראשה במערב ואחרון הקרונות רחוק במזרח מתחת למסעדת
"אמא" באגריפס.
התכבדנו בנסיעה חינם, היינו ארבעה, אנו, הפקח ונהג הקטר, על השלט כתוב
ל"בן גוריון" בחרנו מושבים בקומה השניה, הפתעה, החלונות לא נפתחים
ומבית הכסא לא רואים את המסילה ,שקט ושלווה. הרכבת יצאה ללא צפירה
של וואדי סארר. הרכבת לא עוצרת לא בדיר א-שייך לא בבאתיר .
ניסיתי לפתוח את החלון להוציא את הראש להציץ בעשן הקטר להריח לשמוע
את נשיפות הקיטור בעיקולי הדרך, חשבתי שנוכל לקנות תאנים, ענבים וכעֶק
שאלתי את הפקח שפקח עיניים ברחמנות .
הגענו ללוד כתוב שם "בן גוריון" סוף הדרך לא חוצים את רחוב אלנבי ולא מגיעים
ליפו . נשארנו לשבת נהג הקטר עבר מזרחה ויצאנו לדרך. היה כתוב "לנבון" .
הגענו, שלוש מערכות דרגנועים יצאנו לרחוב יפו. איפה בית המשוגעים ?.
וכדברי חז"ל "יפה ספסוף שאכלנו בילדותנו מאפרסקים שאכלנו בזקנתנו"
"גנבו לנו את העולם"
נ.ב. ספסוף = חרובים גרועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה