ערב ראש השנה תשע"ח
אריאלה ועמית בירושלים של אז
ירושלים, שלהי אוגוסט 2017
מסימני הזמן ברחמו:
- החומוס נשאר מדהים
- האורז בשעועית לא משהו (רחמו מתהפך בקברו)
- ווינשטפן מהחבית! (רחמו מתהפך בחזרה)
חמישי בלילה וירושלים הומה אנשים, בעיר העתיקה, וגם שלמה ארצי מופיע בבריכת הסולטן והדג נחש בככר ספרא. אפילו בתל אביב אין דברים כאלו.
מופע חוצות בתיאטרון ירושלים על מוזיקה מהסרטים הערביים של ערב שבת, פריד אל אטרש, עבד אל ווהב, אום כולתום וחברים. לא נותר מקום אחד פנוי, וכולם שרים את השירים עם הזמרים. חוץ מאיתנו.
מעל כולם, שוק מחנה יהודה, ללא ספק מרכז חיי הלילה של העיר, הומה מאנשים בחצות. בכל הסמטאות פתחו שולחנות, ואין כסא פנוי. סטקיית חצות ממשיכה להחדיר טונות של כולסטרול לעורקי הרעבים. המתכון ללא שינוי, (לא מחליפים הרכב מנצח), אבל עם אריזה מודרנית.
ביום שישי, עם כניסת השבת - הכל מת. הכבישים והמדרכות מתרוקנים. איזה הבדל לעומת הערב הקודם. רק נהר אחד זורם בשצף קצף: חרדים מהשכונות החרדיות צועדים חיש מהר לאורך החומה, דרך שער יפו, בואך רחוב דוד וימינה לכותל.
ובכותל - קרניבל אמיתי. מאות מתפללי ערבית גודשים את הרחבה, קבוצות קבוצות לפי השיוך לחצר, לישיבה או לרב. כל קבוצה וסגנון התפילה שלה. ואנחנו, שאיננו בקיאים במנהגי התפילה ובקודי הלבוש השונים, מביטים בערב הרב של המתפללים כמו תיירים בספארי. רק מדריך חסר לנו...
אחד המתפללים הסביר לנו שכך הדבר מדי ערב שבת.
ובלילה, קונצרט בימקא במסגרת הפסטיבל הקאמרי. אותם אנשים מרחביה (אריאלה ספרה שלוש שופטות, ראינו אותם גם בשנה שעברה), השר לשעבר לא הגיע הפעם, נקווה שהוא בקו הבריאות, או שהתכנית,שכללה השנה מלחינים מודרניים יחסית, הרתיעה אותו.
שנה טובה ומבורכת עמית
