מזה כמה חודשים אני סטודנט מן המניין באוניברסיטה הפתוחה, בקורס למבוא למוזיקה. חומר הלימודמקיף גם את הכללים (הדי נוקשים) שעל פיהם נכתבה מרבית המוזיקה המערבית. והכוונה לכל המוזיקה המערבית: קלאסית, עממית פופ וג׳אז, וגם למוזיקה של תרבויות אחרות.
מסתבר שמרבית היצירות מציתות לכללים זהים.
הראשון שבהם, הסולם. למי שלא יודע והתבייש לשאול (כמוני) להלן הסבר קצר.
סולם דו מז׳ור לדוגמא הינו סט הצלילים המתחיל בדו ועובר דרך התווים הלבנים של הפסנתר עד לדו הבא, 8 תווים סה״כ. כל אחד מאיתנו, גם אם לא למד מוזיקה מימיו, יכול לזמזם את הסולם. יחד איתי: דו רה מי פה סול לה סי דו.
סולם סול מינור למשל, מתחיל בסול, ומסתיים בסול הבא, הגבוה באוקטבה מהראשון. אלא שבסולם זה עושים שימוש בשני קלידים שחורים: סי במול ומי במול.
מרבית היצירות מתבססות על סולם כלשהו, ולפיכך מרבית הצלילים ביצירה לקוחים מתוך 8 הצלילים של הסולם. השכיחות של הצלילים אינה זהה, לתו העומד בראש הסולם (המכונה טוניקה) שכיחות גבוהה ובסדר יורד פחות או יותר שאר הצלילים.
כלל נוסף מסדיר את המרווח בין תו לתו: מרבית המרווחים הינם של תו אחד או שניים, והמרווחים הגדולים יותר שכיחים פחות.
כלומר, למרות שלמלחין עומד מבחר (אינסופי כמעט) של צלילים, הרי שבמרבית היצירות, הבחירה נופלת על 8 צלילים שנקבעים עם בחירת הסולם, וגם נשכחות שלהם די קבועה. וכנ״ל למרווח בין שני תווים סמוכים: למרות שגם כאן האפשרויות רבות, בפועל מרבית המרווחים הינם בני תו אחד או שניים.
אין פרוש הדבר שהמלחין יושב עם ספר כללים וכותב מוזיקה. פעולת הכתיבה נעשית ללא כללים, ויעדה האחד: למצוא חן בעיני המלחין, ובתקווה שתמצא חן באוזני קהלו.
אך כאן הענין: במערב, המוזיקה שערבה לכל האנשים מצייתת לאותם כללים, ללא קשר אם הם חסידי מוזיקה קלאסית, פופ או ג׳אז. יתכן שהמוח שלנו בנוי להנות ממוזיקה המצייתת לכללים אלו.
ואם כך נשאלת השאלה, אותה שאלו הנביאים לפני יותר מ-2,000 שנה: האם יש לאדם רצון חופשי או שמרגע לידתו הוא מציית לחוקים שלא הוא בחר בהם?
הרי נדמה לכל אחד מאיתנו שסוג המוזיקה שהוא מעדיף תלויה בו עצמו ובטעמו האישי. אחד אוהב ביטלס, חברו אוהב מוצרט ואחר אוהב נעמי שמר, והנה מתברר שבמוזיקה לפחות, אין הדבר כך, וטכולנו אוהבים אותה מוזיקה, למרות שנדמה לנו שהיא שונה.
האם כללים כאלו קיימים רק במוזיקה, או שכל חיינו מוכתבים מראש? או במילים אחרות, האם יש בחירה חופשית או שכל מעשינו מוכתבים מראש?
