לעדי קר ,מתגעגעת לאח ,שואלת מה נשמע

                                                                                                 28.11.16
 לעדי קר מתגעגעת לאח , שואלת מה נשמע ?


 עדי נכדתנו היקרה

  בביתנו קר האח לא מצליח כל כך לחמם , עד היום "זכינו" לרוחות מקפיאות ו 13-6 מעלות חום  

היום לשמחתנו המצב השתפר.

 ביום שישי חגגנו יובל  לנשואיהם של רבקה ועוזיאל הורי אורית בפינה הירוקה על גדות הירקון.

יצאנו מביתנו עם מגני אוזניים ומעילי פרווה , הגענו לפינה הירוקה וכאילו נפלנו מהירח , השמש זורחת הרוח לא נושבת  והקהל עם שרוולים קצרים 23 מעלות.

אחרנו קצת

התיישבנו ונהנינו מהמזנון העשיר והיין המשובח ,היה קהל רב וחתני השמחה לא נראו , מוזר .

הטלפון בכיסי העמידנו על הטעות יצאנו החלפנו אולם ומצאנו את השמחה המבוקשת , אכלנו גם שם.

 כהרגלנו אנו כותבים את ההמחאה רק בצאתנו בהתאם לאיכות הכיבוד ומראה בעלת השמחה . 

צלצול הטלפון מנע מאיתנו את המבוכה שהייתה קורת אילו היינו צריכים להוציא את .

ההמחאה מהכספת ,סוף טוב הכל טוב בעלי השמחה בקשו לא לכבדם במתנות ,

         לבשנו את מעילי הפרווה ומגיני האזניים וחזרנו הביתה  עייפים אך מרוצים.

                                        אנו מאחלים לך הצלחה בכל מעשייך

נ.ב. רשמנו את תחזיתך , אם ברצונך לשנות למקרא  הטבלה ששלחתי ,עשי זאת עד לסוף חודש זה. 

איזה סיפור מקסים!!!

אני מתגלגלת מצחוק....

בתל אביב באמת חם ביום. אתמול ישבתי כל הבוקר על הגג של הבניין שלי ונהניתי מהשמש. הדבר היחיד שהעיב על שלוותי היה פחד מחולדה שמסתובבת כבר שבוע בבניין שלנו ולא מצליחים לתפוס אותה. אני כבר שבוע לא פותחת אף חלון בבית מחשש שתיכנס החולדה. וגם כשישבתי על הגג – כל רשרוש הקפיץ אותי בבהלה. היום הוזמן ריסוס נגד חולדות אז אני מקווה שבזה העניין יסתיים...

אני רוצה לשנות את התחזית שלי לאור הגרף ששלחת. ההימור החדש שלי הוא 480.

נשיקות גם לעדנה                                                    

טיול עם סוף מתוק

היום הסתובבנו עדנה, יענקל'ה ואני בדרומה של ירושלים. נסענו לשכונת גילה, להר חומה ולאבו טור. 

מאחר ובשביל אמא ואבא אני כבר ״תל אביבי אבוד״, הם מסבירים לי כל הדרך את שרואות עיננו: גשר הרכבת החדש לירושלים, ליפתא, בגין דרום, טדי, הקניון, הארנה...

לך תסביר שאני (כמעט) ירושלמי בן ירושלמים, נין ונכד דור 6 בירושלים. 

אבל הטיול התחיל באמת בשכונת גילה. מדרומה צופים על בית לחם ובית ג׳אלה. את בית ג׳אלה אני זוכר ככפר קטן בדרך למנזר כרמיזן לקנות יין. ובכן, הכפר הקטן גדול היה. לנגד עיננו השתרעה עיר ענקית, הכוללת את בית לחם ובית ג׳אלה, שלא ניתן כלל להבחין היכן זו מסתיימת וזה מתחיל. 

עשרות אלפי דירות בנויות בצפיפות עם בניינים רבי קומות, בקיצור, עיר ואם בפלסטין. 

אחר כך נסענו לשכונת הר חומה, ששמה האמיתי חומת שמואל. פעם ראשונה שאני כאן מאז החלה השכונה להיבנות, ואני עוד זוכר את ההרים הריקים מסביב למור באחר.  והתמונה כאן דומה לקודמתה. שכונה ענקית עם עשרות  אלפי תושבים (יהודים הפעם) צומחת לה, מבלי שמשהו מאיתנו ער לעוצמת התופעה. 

קינחנו בקפיצה לאבו טור ולתצפית מאנדרטת חטיבת ירושלים על הר הבית ועיר דוד. גם כאן אני מבקר לראשונה. האנדרטה הינה לזכר נופלי חטיבת ירושלים, המילואימניקים שאיישו את מוצבי התעלה ביום הכיפורים ההוא.  

ובכן לבושתי, (נין ונכד.. זוכרים), קיבלתי היום הצצה מאלפת למציאות, ביחד עם טיול משגע עם אמא ואבא. 

והסיום המתוק? מדבש האלה כמובן, בציר סתו 2016. 

במחשבה שניה, אם לדבוראים (כך הם מבקשים להיקרא) היתה קצת יכולת שיווקית, הם היו מתחילים לציין על כל צנצנת דבש את אזור המרעה של הכוורת (היקב), את סוגי הפרחים (הזן),  ואת עונת הרדיה (בציר), ובא לציון גואל. 

  

חגיגת חתונה

יא' בתשרי תשע'ז 13.10.16
מאת: יעקב שלמה

חגיגת חתונה מרשימה ושמחה מאד מאד
(כל דמיון למציאות הוא לא מקרי)

מלון יחיאל הלל זומבק (1925)

בפינת רחובות צבי הירש גינצבורג (אחד-העם) ויבנה, 4 קומות, גמד בצל המגדלים מסביב, על הגג משטח ארועים 8X8 מטרים, לעומד בו נדמה כאילו
בניו יורק הוא נמצא, מעלינו הירח כמעט מלא (יא בתשרי). 
על המשטח, מצידו האחד דיסק ג'וקי ומשלושת צידיו האחרים דוכני אוכל. 
במרכז מחכה לנו הצלם שחור הזקן עם זנב סוס מסוגנן שהוא גם במאי.
הקדמנו להגיע, התייצבנו לפקודותיו, פעם הכלה מלפנים והחתן מאחור ופעם 
היא יושבת והוא עם מבט אוהב בעיניו מלמעלה. וככה וככה עם הורים 
ובלעדיהם פעם אבי הכלה עם יד בכיס ופעם בכוון זה ואחר כך לכוון ההוא.
אין כל אפשרות (ישמרנו האל) לסרוב פקודה. מאות אלפי צילומים
והפילים לא נגמר.
הכלה זוהרת שמלתה מפוארת. החתן משכמו ומעלה לבוש חליפה , אבי הכלה 
גם הוא בחליפה עניבה מכובדת וחולצה הדוקה קטנה עליו בשני מספרים,
טרזן עמיתי (הע' לא בשגגה), אם הכלה בשמלה חגיגית מפוארת ומכובדת מאד. האורחות כולן גבוהות כגובה בני זוגם לבושות הדר ומשקלן נמוך. האורחים צעירים, חבריהם של החתן והכלה מכל קצווי תבל באו והמקומיים מקצות 
שדרות רוטשילד. בין האורחים זקן אחד ושלושה בוגרים.
לחופה הוזמנה רבה מניו יורק, אומרים עליה שהיא לומדת קבלה, דוגמנית לשעבר לבושה בשמלה שחורה ארוכה שמסתירה קרסוליה אך חושפת כתפיים וידיים. הוחלפו טבעות שתו לחיים, החתן שבר כוס אבל את ירושלים לא העלה על ראש שמחתו.
משנסתיימה החופה, הקפידה הרבה עם מגש בידה לעבור בקהל ולתדלקו בצ'ייסרים. והצלם לא נח לרגע.
נגמרה החופה, הדיסק ג'וקי התעורר. המוזיקה נשמעה בניו יורק הריקודים החלו והשמחה עצומה. המלצרים הופיעו עם קוקטיילים , האלכוהול נשפך כמים. והצ'ייסרים מתדלקים את האורחים והרוקדים. הזקן ביקש כוס מים חשבו שירד מהירח.
מפעם לפעם הופיע סיגריה שנדדה בין האורחים, הוא ביקש סבוב הסתכלו לו בעיניים ואמרו " זה לא בשבילך ".
והבנות הגבוהות נעלמו לאט לאט חלצו נעליהן נעלו סנדלי אצבע ושבו לגובהן הטבעי. לצעירים הללו כושר בלתי נלאה ולא חדלו מלרקוד שעות ארוכות.
בינתיים גם השף התעורר, על דוכן אחד מיני קרפצ'ו של דגים ברוטב מסתורי ועשבי טיבול, על הדוכן השני גוש בשר חתוך דק דק עם רוטב פיקנטי ועל הדוכן השלישי בצקיות ממולאות בצורת פוּפיק , אין חשש , קלוריות אין שם. מלצריות הסתובבו והגישו פירות ים על שיפוד ומיני מתיקה. הכל טעמם משובח.
הגישו לזקן מים.
חצות, החגיגה והשמחה הסתיימה (גם בעזרת רשויות החוק) חגיגה אמיתית ,
שמחה גדולה ועתיד מבטיח.
אנו מאחלים לזוג הצעיר רוב נחת והצלחה בכל מעשיהם
לחיים טובים ולשלום