יולי 2018 תשע"ז
פול סיימון = פנחס זימן
יש שטסים עד לשטוקהולם ויש שמסתפקים במנצ'סטר
בהופעה אמש ישבנו די קרוב לבמה. נדמה לי שרק שיושבים קרוב מבינים שזו ממש לא הופעה והביטוי האנגלי קונצרט הוא מדויק לנפלא. פול סימון שהוא פרפורמר מדהים כשלעצמו מגובה בלהקה של 15 נגנים מכל העולם שנראה שנבחרו בפינצטה שכל אחד מוכשר מרעהו. פול מפרגן ונותן להם במה והשילובים שהם מייצרים תוך כדי ההופעה הם מדהימים. לעיתים כל החבורה על הבמה הגדולה וזה ממש כמו הפילהרמונית, לעיתים הוא מקבץ סביבו 5 נגנים ויוצר מאין אנסמבל קטן ואינטימי, ולעתים הוא לבד על הבמה, כמובן עם הגיטרה שלו שהוא מפליא לפרוט בה. אפרופו הגיטרה, הוא מחליף גיטרות כמעט כל שיר ויש איש אחד שתפקידו להביא את הגיטרה החדשה ומיד לקחת את הישנה לטיפול כלשהו מאחורי הקלעים. ברקע הבמה מסך וידאו אדיר מימדים וצוות הטלוויזיה שהוא מקצוען כמו כל האחרים בסיפור הזה, תמיד יודע להביא את השוט הנכון בזמן הנכון: פעם זו החצוצרה, פעם הפיקולו, פעם הפסנתר, פעם זה צמד המתופפים המטורפים ופעם זה שוט מעל הכתף של פול שמסתכל בהערצה גלויה על הגיטריסט המוביל (מניגריה). המדהים בעיני מהכל הוא שלמרות שהכל מתוקתק ברמות מקצועיות שאין כמותה ולמרות שהצוות הזה עובד כל ערב בעיר אחרת, הרגש לא הולך לאיבוד בים הטכניקה והשטנץ ואתה מקבל תחושה שהחבר הזה (שראיתיו לראשונה ב 1984 בבריכת הסולטן) הגיע למנצ'סטר רק כדי לשיר לנו.
אבשל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה