לכאורה וגם כל דמיון למציאות אינו מקרי

מאת: י. ש. שגב

אכלנו חצילים במיץ עגבניות וגם דג אפוי עם שום.

הדרך אצה לנו. הגענו לבניין גדול בנוי בסגנון ערבי מודרני ברח' עבדול רחמן.

בחדר, 6 ספסלים, דוכן מוגבה ועמדת קלדנית ועוד 7 עוטי גלימה שחורה מעיינים בתיקים נפוחים, על פניהם הבעת תחושה הרת גורל.

מאחור מספר נושאי כלים ואם אין די בתיקים שבידי השחורים אפשר למצוא תוספת אצל נושאי כלים אלה.

כולם נעמדים, כבודו הגיע ובהסכמתו מתיישבים  ובפיו החלטה מנומקת

שהטיב להכינה מבעוד מועד.

ואם לא די בכך וכאילו להצדיק קיומם קמו והחלו השחורים, זה אומר כך וההוא אומר כך וכך, דיון שלם שאפשר היה למנעו  עם הודעה קצרה

באס אם אס לעותרים והמה ממשיכים, האחד רוצה לחדד והשופט מושיבו בטענה שחידד מדי והעופרת נשברה. וההוא בעל הקרחת מגולח הראש ובעל  המשקפיים חסרי המסגרת מצביע על סעיף 35 פיסקה ד' שמוזכר גם בעמוד  92 ושם כתוב כך וכך ומעל נעליו גבוהי העקב מסתכל ימינה ושמאלה וזוכה להערצת נושאי כליו.

ימי ספירת העומר תקופת הקציר, הנה מקום משכבו של שמעון הצדיק

כהן גדול, הוא המפורסם באמרתו "על שלשה דברים העולם עומד על התורה על העבודה ועל גמילות חסדים". וכמה מהמשטתחים הרבים על קברו קבלו את צואתו והולכים בדרכו.

בתקופת העומר בל'ג לספירה כאן במגרש היה מוצב גלגל ענק עשוי עץ 4 ילדים תמורת 2 מילימים היו זוכים לשלשה סיבובים מהקרקע למרום השמיים, מסביב ערבי עוטה כפיה מכריז על ה"עמבר" כשבידו מקל עליו תקוע ענף צבר ונעוציםבו תפוחי עץ מצופים בקרמל בוהק שגם מונע מהתולע לצאת לאוויר העולם.

כמו כן היה שם גם חברו על ראשו מגש ענק ובו זרי חומוס ירוק עמוס תרמילים. זרים אפויים של "חמלה מלאן"היו שהציעו "עונג ילדים" בקונוס של עיתון. היה שם גם "שעריל בנאת" צבעוני, במרכז היה בעל הקוף שידע להרקידו בעזרת השיר "אורקד אורקוד יא סעאדאן" והכל באווירת ריח המדורות מהסביבה.

עולם שהולך ונעלם.

שבנו הביתה דרך יער ירושלים , הנהג (אף הוא עו"ד אם אינני טועה)  עשה דרכו צפונה לקריית ביאליק.

ט"ו לעומר תשע'ו - יום העצמאות ה- 68.
לחיים טובים ולשלום