ב-
2012 פורסם בביטאון האגודה האמריקאית לרפואה מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד ובדק
את השפעת התזונה על אנשים עם משקל יתר או שמנים מאד. (obese).
כל
משתתפי המחקר הוזנו בשלוש דיאטות כל אחת למשך חודש. בכל הדיאטות מספר הקלוריות
היה זהה, וההבדל בינן היה במקור הקלוריות:
בדיאטה
הראשונה 60% מהקלוריות באו
מפחמימות, 20% משומן, 20% מחלבון
בשניה
40% מהקלוריות באו מפחמימות, 40% משומן, 20% מחלבון
בשלישית 20% מהקלוריות באו מפחמימות, 60% משומן, 20% מחלבון
בחודש בו ניזונו המשתתפים באוכל דל פחמימות ועשיר בשומן הם "שרפו" יותר
קלוריות, וחשוב מכך, רמת
הרגישות שלהם לאינסולין השתפרה כפליים לעומת התקופה בה אכלו אוכל רווי פחמימות.
מסקנת המחקר היתה שדיאטה עתירת פחמימות מעודדת עליה במשקל, ולכן, על
מנת לרדת במשקל עדיפה דיאטה עשירה בשומן ודלה
בפחמימות.
ומחבר
הספר ממשיך: ירקות (סיבים), הימנעות מתוספים (ומגלוטן), ושמירה על רמה נמוכה של
סוכר בדם, יוצרת הרכב בקטריאלי אופטימלי במעי ותורמים לתקינות פעילות המוח.
התרשים משמאל מבטא את עמדת הממסד הרפואי אשר להרכב הנכון של התזונה. בסיס הפירמידה והמרכיב הדומיננטי בה הינו פחמימות ודגנים. אין פלא שהממסד הרפואי מבקר בחריפות את מסקנות הספר.
והערה
שלי: אין זה פשוט כלל לעבור לדיאטה עתירת שומן. אדם שצורך 1,500 קלוריות ביום, בדיאטה
הראשונה הוא יאכל כחצי ק"ג פחמימות ביום, לעומת
100 גרם בלבד של שומן. (בגלל התכולה הגבוהה של קלוריות בשומן כמובן).
קל
להגיד שרצוי להחליף את הקלוריות מפחמימות בקלוריות משומן, אבל יש למצוא תחליף
משביע לפחמימות, שכן השומן בגלל כמותו הזעומה לא ישביע. כאן
נכנסים הירקות לפעולה. בגלל הערך הקלורי הנמוך, ניתן לאכול מהם כמעט ללא הגבלה.
למי שלא מתמצא, שומן בריא מצוי בזית, אגוזים, זרעי חמניות, דלעת ופשתן.
אפשר
לאכול את הפרי עצמו או את השמן המופק ממנו, בתנאי שהוא מופק בכבישה קרה!!
(גם שמן קנולה המופק בכבישה קרה (לא "הרגיל מהסופר"), בריא ומומלץ. ניתן למצוא אותו בחנויות טבע.
בוקר טוב
לדעתי בלוג זה שלנו הוא לא בהכרח במה (סנובית) להבעת דעות ברומו של עולם ,ראוי שנשתף בו קצת מחיינו היומיומים , נכתוב על ארועים מקריים, מחשבות, בדיחות , מה עושים ילדינו ,הפניה לכתבות וסדרות שלדעתנו ראויים לתשומת לב ,תמונות ועוד .
השבוע כהרגלנו במכולת של הנ"ל ערכנו קניותינו ובהזדמנות למחרת שאמא יצאה ליד שרה בקניון
נתתי בידה רשימה קטנה להשוואת מחירים אצל "מגה"
התלבטתי האם כדאי לנסוע העירה לקניות , שיניתי דעתי , קנינו בין השאר 3 קופ. עגב.מרוסקות ו 4 ק.ג. סוכר
לדבורים (אם נצטרך) עמיתי העגב. המרוסקות ללא תוספת חומרים משמרים וצבע .
לאחרונה בעקבות עליית נושא הביטוח הסיעודי לכותרות העיתונים, ביצעתי בדיקה ולהלן התוצאות:
מצב קיים:
הביטוח הסיעודי של קופות החולים באמצעות הביטוחים המשלימים:
קופת חולים כללית(שלי)
פרמיה חודשית: 81 ש"ח
גימלה חודשית: 5,300 ש"ח ל 5 שנים בבית ו- 9,700 במוסד
בשנה השישית יורד ל 5,300 ש"ח
בקופת חולים מאוחדת (אורית)
פרמיה: 65 ש"ח
גימלה חודשית :כ- 5,000 ש"ח ל-3 שנים ראשונות
ו- 3,500 לשנתיים נוספות
ביטוחי סיעודיים משלימים : גימלה חודשית שנכנסת לתוקף אחרי 5 שנות גימלה של ביטוח הסיעודי הנ"ל. בדקתי
עם מספר סוכנים וחברות, להלן ההצעה הזולה ביותר עם ערכי הסילוק הגבוהים
ביותר, המשמעות של ערך סילוק היא: מה תהיה אחוז הגימלה בהנחה שתשלומי
הפרמיה יפסיקו בגיל מסוים.
כל הביטוחים של חברת "מגדל"
רועי ( זכר בן 53 )
פרמיה חודשית 13 לכל 1000 ש"ח גימלה
בגיל 65 אני מגיע ל 50% ערך סילוק (הסבר במשך)
אורית ( נקבה בת 43)
פרמיה חודשית 14 לכל 1000 ש"ח גימלה
בגיל 61 אורית תגיע ל 50% ערך סילוק
בהנחה
שצריך כ 10,000 ש"ח לחודש מצב סיעודי ( אולי לעמית ואריאלה יש נסיון ויוכלו
לשתף אותנו מניסיונם), אני ממליץ לפעול ע"פ האסטרטגיה הבאה, לשלם פרמיה עד
גיל הפרישה הצפוי מתוך הנחה שבתקופה זו התזרים הוא חיובי ולצבור ערכי
סילוק שתואמים את רמת הכיסוי שאתם רוצים להבטיח במקרה סיעודי.
לדוגמא:
עבור
רועי, בן 53 , לשלם פרמיה של 260 ש"ח לחודש עבור גימלה של 20,000 ש"ח ,
להפסיק את התשלום של הפרמיה בגיל 65 ( גיל הפרישה המשוער) , ערך הסילוק
יהיה כ 52% ומשמעותו שמקרה סיעודי הפרמיה תהיה כ 11000 ש"ח לכל החיים.
לאורית 43 , לשלם פרמיה של 280 ש"ח לחודש עבור גימלה של 20,000 ש"ח ,
להפסיק את התשלום של הפרמיה בגיל 61 ( גיל הפרישה המשוער) , ערך הסילוק
יהיה כ 52% ומשמעותו שמקרה סיעודי הפרמיה תהיה כ 11000 ש"ח לכל החיים.
לילדות הסיפור הוא כדלהלן:
פרמיה חודשית של 6 ש"ח (לנעמה 5 ש"ח) לכל 1000 ש"ח גימלה
בהנחה שתשולם פרמיה עד גיל 40 (פלוס מינוס) יצברו 50% ערך סילוק.
עם הילדים נראה לי שכדי לקנות להם ביטוח, ובגיל 25 להעביר לרשותן בגיל זה יהיו זכאיות לכ 30% ערך סילוק.
לדוגמא:
עבור 120 ש"ח לחודש עד גיל 40 תצבור גימלה חודשית של 10,000 ש"ח לכל החיים במקרה של מצב סיעודי.
סיכומים:
אם
אני אשלם את הפרמיה עד גיל 65 סה"כ פרמיה תעמוד על
כ- 37,000 ש"ח ,אם חס
ושלום, לא עלינו, טפו טפו טפו , אגיע למצב סיעודי, אחזיר את הפרמיה ב 3
וחצי חודשים
אורית
( בגלל היות אישה) תשלם 56,000 ש"ח עד גיל 61 וגם היא חס וחלילה , לא
עלינו טפו טפו טפו תגיע למצב סיעודי תחזיר את הפרמיה ב 5 וחצי חודשים.
הבנתם?
אשמח לענות על שאלות בשעת הקבלה שלי כפי שפורסמה בידיעון בתחילת השנה.
ובכן,
סיבים יש בראש וראשונה בקליפות של ירקות, (שהם גם דלי קלוריות ולכן
מומלצים מאד לאכילה בכל כמות, בכל צורת הכנה, וכתחליף לפחמימות),
גם
בפירות יש סיבים, אולם אלה מכילים הרבה סוכר, מומלץ פרי אחד ביום, לא
יותר. בנוסף יש סיבים באגוזים, שקדים וגרעינים. זהירות, אלו עתירי קלוריות.
על כך בהמשך.
תוספי
מזון הינם חומרים כימיים המוספים לאוכל תעשייתי בתהליך הייצור על מנת
להאריך את חיי המדף שלו, לשנות את צבעו, את טעמו, את מרקמו, יו ניים איט...
למרות שתוספי המזון מאושרים לשימוש על ידי משרד בריאות, אין לאכול אוכל המכיל אותם, בגלל פגיעתם בהרכב הבקטריאלי במעי.
כל
אוכל שמיוצר במפעל מכיל תוספי מזון, ולכן במקום לקרוא את האותיות הקטנות
בתוויות של האוכל בסופר, פשוט לא קונים אוכל מעובד, ולתזכורת:
משקאות דיאט ו״מיצים״, אוכל קפוא, (חוץ מסנפרוסט), סלטים מוכנים, בורקס ומאפים אחרים, בשר מעובד, בשר קפוא, נקניק, אבקות מרק.
לא צריך להגזים. כדאי מאד להוציא מזונות אלו מהתפריט הרגיל, אולם אפשר לחטוא מדי פעם.
עד
כאן סיפור הסיבים ותוספי המזון על רגל אחת. אני הגעתי לכל זה לגמרי במקרה.
זה התחיל עם המלצתו של הרופא של נועה להימנע מתוספי מזון.
בנוסף חיפשתי תחליף ללחם ופחמימות בתפריט היומי והגעתי לירקות המאודים. (מאודים כי התחברתי יותר לאוכל חם מאשר לסלט ירקות).
בינתיים
התחלתי להתעניין בנושא, קראתי מספר ספרים, ובמיוחד הרשים אותי ספר אחד,
שמיד אספר עליו קצת יותר. הספר האיר את עיני באשר לחשיבות הסיבים והשפעתם על ההרכב הבקטריאלי במעי, ההשפעה הדרמטית על מחלות
כרוניות חשוכות מרפא, ועל הפרשת הסרוטונין, (Serotonin),
שגורמת להרגשה טובה (היי).
בקיצור: גם בריא, גם דיאטטי, וגם משפר את ההרגשה.
win, win, win.
בנוסף
לסיבים ולתוספי מזון, הספר ממליץ גם להקטין (ואף להימנע) מפחמימות בכלל
ומגלוטן בפרט, וכן טוען שרמות נמוכות מדי של כולסטרול מזיקות למוח.
אם מקטינים או מפסיקים את הפחמימות, צריך מקור תחליפי לקלוריות, וכאן נכנסים לתמונה האגוזים, שקדים וגרעינים כספקי קלוריות (וסיבים).
הספר המדובר נקרא Brain Maker, (לינק להורדה מאמזון) והוא נכלל ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.
המחבר, ד"ר דיויד פרלמוטר, נוירולוג אמריקאי, רואיין פעמית רבות בטלוויזיה בארה"ב. מסקנותיו של ד"ר פרלמוטר עוררו כמובן ביקורת של
הממסד
הרפואי האמריקאי. (ברור לא? תארו לעצמכם שאכילה נכונה תיתן פתרון אופטימלי
למחלות כרוניות, ותחליף את צריכת התרופות האין סופית, שגם לא מרפאה את
המחלה).
לדוגמה, מנהל המכון למניעת תחלואה באוניברסיטת ייל מתח ביקורת עזה על הספר, וטען שלא רק שפרלמוטר אינו מוכיח את מסקנותיו,
אלא שחלק ממסקנותיו חסר שחר.
אני בכל אופן, רזיתי ואני מרגיש מעולה, (סרוטונין, זוכרים). אז תחליטו אתם.
על פי הספר יש להימנע רק מתוספי מזון ומפחמימות. אין מניעה לאכול בשר, עוף, דגים ופירות ים. אולם הוא ממליץ להגדיל את כמות
הירקות ולהקטין את כמות הבשר:
בשנים האחרונות החלו רופאים מתחומי הגסטרו והנוירולוגיה לבדוק את המתרחש במעיים. (תשאלו מה לנוירולוגים, רופאי עצבים, ולמעיים?
מתברר שבמעיים קיים הריכוז השניבגודלו של עצבים בגוףאחרי המוח, יותר מאשר בעמוד השידרה. עקב כך זכו המעיים לכינוי ״המוח השני״.
כשאנו
אומרים לבדוק את המתרחש במעיים, הכוונה בין היתר לבדיקת 100 טריליון
הבקטריות השוכנות במעי האדם. יש כאלף מינים של בקטריות במעי, חלקם טובים
וחלקם מזיקים. לבקטריות אלו חשיבות גדולה מאד בתהליך העיכול, והטענה הינה
שלהרכב הבקטריות, כלומר להתפלגות הסוגים שלהם, יש השפעה מכרעת על הבריאות, ובין היתר גם על מחלות חשוכות מרפא כדוגמת סוכרת, השמנת יתר ואף פרקינסון. אכילת סיביםתזונתיים מטפחתמינים טובים שלבקטריות,
תוספי מזון ואנטיביוטיקה מטפחים מינים רעים. גם מזונות דוגמת יוגורט
ומלפפונים כבושים (המכילים חיידקים פרוביוטיים) משפרים את ההרכב הבקטריאלי.
״הטענה הינה שלהרכב הבקטריות....״. למה טענה ולאתיאוריה
מוכחת? לכאורה קל לבדוק טענה זו. כל שנדרש הינו לעקוב אחרי כמה אלפי אנשים
במשך מספר שנים, לבדוק את ההרכב הבקטריאלי שלהם ואת מצבם הבריאותי. למה זה לא קורה? הניחוש שלי שזה נובע מזהותהמממנים הראשיים של המחקרהרפואי בעולם: חברות התרופות. תקציבי העתק למחקר ופתוח של חברות התרופות משמשות לפיתוח תרופות חדשות מצילותחיים.
האם כדאי לחברות למממן מחקר שעשוי להוכיח שהתרופה היעילה ביותר למחלות
כדוגמת סוכרת או אלדסהיימר הינה פשוט תזונה נכונה? לא רק שלא ירוויחו מכך
כלום, אלא יאלצולוותר על התרופות המשמשות חולים אלו כיום !
פרופ. אריה לוין (הדף של אריה בבלינסון) הרופא של נועה הינו דוגמה מצויינת לכך. הואמנהל אתמחלקת גסטרו ילדים בבית החוליםוולפסון,
ופיתח שיטת טיפול בחולי קרון המבוססת על שינוי הרכב המזון. הטיפול הנפוץ
לחולי קרון, מחלת מעיים חשוכת מרפא, הינו לקיחת סטרואידים במינונים גבוהים
מאד בחלק מהזמן, ותרופות אחרות ביתרת הזמן. לכל התרופות השפעות לוואי קשות.
הדיאטה של לוין אינה כוללת תרופות,אוסרת על אכילת תוספי מזון וסוגי אוכל נוספים. הטיפול עובד ב- 70% מהמקרים.
(נועה הינה חלק מה-70%). אולם הפרופ. הנכבד אינו יכול לפרסם את שיטתו ואת
ממצאיו בשום עיתון מקצועי, שכן אין בידיו את התקציב למימוןמחקר ברמה הנדרשת. ולמה אין לו תקציב? ראו התשובה לעיל.
נחזור
למעיים אם כך. אכילת מזונות שיש בהם סיבים הינה חיונית בגלל התרומה
החיובית של הסיבים להרכב הבקטריאלי. סיבים יש בעיקר בקליפות של פירות
וירקות. היתרון באכילת ירקות, (מאודים או לא מאודים, העיקר שיהיו בקליפתם),
אינו רק בכמות הקלוריות הנמוכה, אלא בעיקרבגלל הסיבים שתורמים להרכב הנכון של הבקטריות.
מסיבה זו, (השפעה שלילית על הרכב הבקטריות), אסור לאכול מזונות עם תוספי מזון: משקאות דיאט,
אבקות
מרק, כל הסלטים המוכנים בסופר, כל הבשרים המעובדים, (הזכרו ברעש שעשה
הפירסום של הבנק העולמי בענין לא מזמן), אוכל קפוא, ובאופן כללי, כל אוכל שהוכן בבית חרושת. גם לחם שנאפה במאפיהתעשייתית מכיל תוספי מזון, (המכונים ״משפרי אפיה״).
אולם לא צריך להגזים. אמנםחולי קרוןבשלב הראשוןלטיפול
מנועים מלאכול לחם תעשייתי לדוגמה, אבל אנשים בריאים אינם צריכים להגיע
לקיצוניות כזו. די אם יאמצו מספר כללים פשוטים: בלי דיאט, בלי אבקות מרק
ורטבים, בלי סלטים מהסופר ובלימזונות קפואים מצד אחד ועם הרבה ירקות על קליפתם. (גם בקליפת הפרי ישסיבים, אבל בפירות יש הרבה סוכר, ולכן אין להגזים באכילתם. די בפרי אחד ליום).
ומה באשר לקלוריות? מדידת הקלוריותחשובה, אבל הרכב מזון נכון חשובממנה לעין ערוך!
בנתיים,
עדכון מHOT , לפני כמה חודשים התנתקנו מהכבלים, והצטרפנו לשירות של סלקום
TV. ב99 ש"ח לחודש, לצערי לאלו שרוצים לצפות בטלויזיה, זה לא פתרון היות
שהתוכן הנוכחי בסלקום מוגבל ועני ביותר. מסתבר שספקי התוכן, כגון ערוצי
הספורט, הילדים וכו' בלחצם של הוט ויס מסרבים למכור את תכני הפרימיום
לסלקום טיוי, לזה קוראים בריונות, לצערנו הרגולטור לא מתערב ובכך מקבע את
המונופול של הוט ויס. לשמחתי וממש לא לשמחת הבנות, העובדה שאני לא רואה
חדשות והעובדה שאין כמעט תכנים ששווים צפיה בסלקום, גרמה לכך שזמן הצפיה
שלי בטלוויזיה ירד כמעט לאפס - מאוד מומלץ. בכל מקרה לפני יומיים, הוט
חזרו אלי עם הצעה כדי שאחזור לשורותיהם, ההצעה החדשה כדלהלן: כל הערוצים
חוץ משני ערוצי ספורט של הליגה הישראלי, אינטרנט 100 מגה וטלפון חופשי ב
258 ש"ח. בערך 150 ש"ח פחות ממה ששילמנו לפני כמה חודשים. בנתיים דחיתי את
ההצעה.
למי שעדיין אוכל ארוחת בוקר עם ״דגני בוקר״ (אני מקווה שאין כאלה!), או למי שרוצה להתחיל לאכול ארוחת בוקר, מלכת הגרנולות: חצי ק״ג שבולת שועל גסה, 150 גרם גרעני חמניות, גרעיני דלעת, צימוקים ואגוזי מלך שבורים (150 כל אחד). מערבבים בקערה, מוסיפים שליש כוס שמן זית, חצי כוס דבש מומס בחצי כוס מים רותחים. שוטחים בתבנית, תנור 180 מעלות. מערבבים כל 6-7 דקות עד ששחום, לפי מידת הקריספיות הנדרשת. בערך 25 דקות.
וזה הסוף: ארוז ל- 3 בנות ולנו, מקילו אחד של שיבולת שועל
יפים דברייך עמית. וארצה להוסיף עליהם.
השכלה ושאיפה ללמוד. לחקור. להתפלפל היו מתכונותיו של העם היהודי מאז
ומתמיד. עוד כשהיה עם יהודאי בגלות בבבל, וגיבש את זהותו כעם.
ישיבות
החכמים "סורא ופומבדיתא" שהוקמו בידי עם ישראל במאה השלישית לספירה והיו
ל'אוניברסיטאות' הראשונות, מעידות על כך. מוסדות אלה, שהתקיימו אגב למעלה
מ-800 שנה, עד המאה ה-11, צימחו את ההנהגה הדתית של העם ושימשו כמרכז
התרבותי והרוחני שלו. אך לא רק הרצון ללמוד ולהשכיל אפיין למן העת העתיקה
את העם היהודי (גלות בבל 586 לפני הספירה. חורבן בית ראשון). העובדה שהעם
היהודי (עמך ישראל ולא האליטות) ישבו בניכר, תמיד, בקהילות סגורות והקפידו
לשמור על מאפיינים ומנהגים שבידלו אותם מסביבתם (וגרמו כך לנבערות, שנאה
ולפרוגרומים רבים), אך הם גם שאפשרו לתפוצת העם על פני הגלובוס את שמירת
הזהות הלאומית היהודית.
וכשחושבים על כך לעומק. זה באמת מדהים. מה מאחד עם ושומר עליו לאורך אלפיים
שנות גלות: האמונה הפנימית, כל קהילה לעצמה. ללא שום מרכז רוחני
טריטוריאלי מהותי. הכמיהה הנצחית לציון (שם בכינו בזוכרינו את ציון, הנאמר
בכל ברכת מזון). שפה ייחודית יהודית (ארמית, לאדינו, יידיש), מתן שמות
שצירוף האותיות 'יהו' שזור בהם ועוד. כל אלה מאפיינים יהודים מובהקים. אך
יש מאפיין נוסף, שלטעמי הוא החזק מכולם, והוא ששמר עלינו בניכר, והעדרו הוא
שישבור אותנו כאן בציון. ההומניזם: אהבת האדם. החמלה. הסולידריות. העזרה
לעני. לגר. ליתום ולאלמנה. (ואני כבר לא מדברת על אותם ערכים אוניברסאליים
שנדמה לנו שאנחנו המצאנו. את הצדק, השוויון ואפעס השלום. לא. לא. אלה נשכחו
מאיתנו ואינם עוד). ההומינזם. ואם להתחבר שוב למסה המעניינת של עמית, הרי
לשיטתי זו אותה תכונה יחידה הדרושה לו למנהיג. הומניזם להבדיל
מאופורטוניזם. לא מדינאי או פוליטיקאי. לא כלכלן או משפטן. לא גנרל מעוטר
ואפילו לא אסטרטג מהולל. עליו רק לאהוב אדם. תחשבו על זה שניה בלי ציניות.
בלי הבדל דת, גזע או מין. מישהו זוכר בכלל את השורה הזו במגילה?...
אז אם תשאלו אותי. זה הדבר העיקרי שחסר היום בפוליטיקה הישראלית (למעט הפוליטיקאים החרדים ובייחוד אלה האשכנזים).
עצוב שדווקא במדינת היהודים איבדנו את הדבר העיקרי ששמר עלינו
מפני עצמנו ומפני הגויים. כי מציון תצא תורה, אך מצפון (וכאן אני משנה
לציון) תצא גם הרעה.
אריאלה
ואני משוטטים בסמטאות צפת, (ביחד עם עוד כמה מאות תלמידי תיכון אמריקאים,
הדור הצעיר של תגלית), נכנסים ויוצאים באתריה העתיקים של העיר, ביתו של
יוסף קארו, בתי הכנסת של האר״י הקדוש ואבוהב, הגלריות (שהאותנטיות שבהן
נטושות), בתיהם (לשעבר) של ציירים מפורסמים שהתגוררו כאן בעידן אחר
ושלקירותיהם הוצמד לוח המעיד כי כאן התגוררו.. וגם חיים, דור שביעי למשפחת
קדוש, התירופיאון, (עושי הגבינה) שמייצרים במחלבה שלהם את הגבינה הצפתית
הקשה, שאוכלי האיטריות מהמאה הקודמת, (עוד לפני שקראו להן פאסטה), גירדו
עליהן מנה נדיבה של גבינה צפתית או למצער, קינמון וסוכר!
ובעודנו
משוטטים, ולאחר שביקרנו בביתו של יוסף קארו התחלנו להרהר בגורלו של העם
היהודי ומה מייחד אותו משאר העמים, והאם היותו העם הנבחר והשתדלות האל הם
אלו שגרמו לו לבלוט כל כך במאות האחרונות.
והגענו למסקנה שהאל אינו דרוש לנו להסבר, אלא קורות העם.
משגלה
העם מארצו לפני כאלפיים שנה חל בו שינוי. שלא כמו שאר העמים המונהגים בידי
הנהגה פוליטית, בהעדר מדינה, הונהגו קהילות העם היהודי ברחבי העולם בידי
ההנהגה הרוחנית שלו.
אילו
תכונות נדרשות לאדם על מנת להפוך למנהיג הרוחני? בראש וראשונה חכמה מופלגת
ולמדנות! וכך זה עבד: העילויים שבקרב הילדים זוהו, טופחו ויועדו לגדולה.
עם התבגרותם המשיכו המצטיינים את לימודיהם, ויחידי הסגולה הפכו לגדולי
תורה. מקרב אלו התמנו ההנהגה וראשי הקהילה. גם אלו צריכים היו לפלס את דרכם
ולכבוש להם עמדת מנהיגות, ולכן גם הם זקוקים למידות ״פוליטיות״, אולם
ראשית היו צריכים לעמוד בתנאי הסף (גאונות ולמדנות), ומשעמדו בתנאי זו
הוצרכו גם למידות הפוליטיות.
ואילו
כישורים דרושים לו לפולטיקאי החילוני על מנת להצטיין ולהפוך למנהיג?
פשרנות ואי הצמדות לעקרונות, תחמנות, מרפקנות, חוסר יושר, נכונות לנטוש
חברים, וכיו״ב. לא נכחיש כי גם מידה של חכמה נדרשת לו למנהיג הפוליטי, אולם
לא זו התכונה הדומיננטיות הנדרשת לפוליטיקאים.
תאמרו
שלא תמיד כך נבחרים מנהיגים, (מלכים יורשים את מעמדם, וכך גם חלק
מהמנהיגים החרדיים), ואתם צודקים כמובן. אבל, מלכים (ואדמורים) שאינם
מוכשרים אינם באמת שולטים, ומישהו מחצרם שולט במקומם, ואז הוא השליט האמיתי
ובו מגולמות התכונות שדיברנו עליהן קודם לכן.
במשך
יותר מאלף וחמש מאות שנים הונהגו הקהילות היהודיות ברחבי העולם בידי
האנשים החכמים ביותר שבקרבם. (תופעה זו נחלשה בעקבות התפתחות תנועת ההשכלה
והחילון בקרב היהודים, ויותר מכך עם הקמת המדינה, ועל כך עוד מעט). האליטה
בחברה היהודית בגולה היתה אליטה של למדנים, והמוני העם, ברצותם לחקות את
האליטות, העמידו אף הם את הלמדנות וההשכלה בראש. זה ההסבר לשעור הגבוה של
היהודים (שאינם חרדים כמובן) בקרב מקבלי הנובל, שכן הלמדנות הינה תכונה
משותפית (עדיין) לכל העם היהודי, לחרדים ולנו, צאצאיהם.
תופעה
שניה שעצבה את העם היהודי היתה האנטישמיות. תופעה זו שהחלה עם יציאתו של
העם לגלות, השפיעה על אופיו של עמנו לא פחות מזו שתיארנו קודם. בין היתר
דחקה האנטישמיות את היהודים מהעיסוק שהיה נפוץ במשך מרבית ההיסטוריה של
האנושות - החקלאות. (עד לפני כמה מאות שנים התפרנסו מרבית האנשים (מעל 70%)
בעולמנו מחקלאות, כיום עוסקים בכך בעולם המערבי פחות מ-2%). על יהודים
רבים נאסר לעסוק בחקלאות, על מנת לגרום להם לעזוב או לדחוק אותם למקצועות
שנחשבו אז לנחותים ובזויים: מסחר וחלפנות כספים לדוגמה.
וכך
נדחקו היהודים במשך אלפי שנים יותר ויותר לעיסוק במסחר ובחלפנות. (לא בכל
מקום, בעיקר באירופה הנוצרית, שכן במזרח המוסלמי היתה האנטישמיות פחותה
הרבה יותר). בינתיים העולם השתנה, הסוחרים הפכו לאנשי עסקים וחלפנים הפכו
לבנקאים, שני מקצועות מובילים בעולם המערבי המודרני, והיהודים שעסקו בכך
במשך מאות רבות של שנים (מחוסר ברירה כאמור), היו בשלים לקטוף את הפירות.
עד
כאן הסברנו את שתי התופעות שעיצבו את האופי היהודי בגולה: נטיה ללמדנות
מתוך רצון להשתייך לאליטה למדנית, ומאות שנות ניסיון במסחר ובנקאות.
היסטורית לא תפשו הלמדנות והעיסוק במסחר ובנקאות מקום חשוב בסולם הערכים של
האנושות, אולם בעולם המודרני עלתה חשיבותם, והם הפכו לעיסוקים מבוקשים
מאד. תכונות אלו היו מושרשות כבר בעם היהודי, ובניו לא נדרשו לתהליך רב
דורי ארוך של הסתגלות, תהליך שנדרש מהגויים.
ננסה
להמחיש זאת. נחשוב על שתי משפחות ממוצעות באירופה בתחילת העידן המודרני.
במשפחת הגויים האב היה חקלאי או עובד בתעשיה. למה שאפו בניו? להרחיב את
הנחלה או את בית המלאכה המשפחתיים. האם צריך להתאמץ ולרכוש השכלה מתקדמת
לשם כך? ברור שלא. האם הבנים רוצים לעסוק במקצועות ״הבזויים״ כמו בחלפנות
או בסחר? ברור שלא.
ובמשפחה
היהודית? בניה היו מנועים מלעסוק בחקלאות, ועל מנת להתקדם עמדו בפניהם שתי
אפשרויות: להצטיין בחדר ואחר כך בישיבה או לעסוק בסחר או בחלפנות.
כך
נוצר סולם ערכים תעסוקתי, סולם נפרד לגויים וליהודים. הסולם הגויי הציב
בראשו את החקלאות והתעשיה ולא ראה שום צורך בהשכלה. הסולם היהודי, בגלל
הנסיבות שתיארנו קודם, הציב בראשו את הלמדנות, המסחר והבנקאות. בינתיים
שינתה החברה המערבית את פניה, וסולם הערכים היהודי הפך לפתע מתאים לעולם
החדש שהלך והתהווה. היהודים היו מוכנים לעולם זה ואילו הגויים נצרכים
לתהליך ממושך של שינוי ערכים.
ועוד שלש מחשבות בשולי הדברים:
שני ארועים מעיבים על התופעות שהזכרתי: תנועת ההשכלה והקמתה של מדינת ישראל.
הארוע
הראשון היה לידתה של תנועת ההשכלה שהביאה לפתיחת היהודים לעולם הסובב
אותם, שהיום בשיאה, גורמת להתבוללות של שיעורים ניכרים של העם מחוץ
לישראל.
הארוע
השני הינו הקמת המדינה כמובן, אליו הטיפו הציונים והרצל בראשם, בעקבות
התגברות האנטישמיות באירופה. מדינה ככל העמים, עם הנהגה פוליטית, חקלאים
יהודים ואפילו גנבים יהודים.
לראשונה
מאז גלה העם היהודי מארצו לפני כאלפיים שנה הוא עומד בפני אובדן הייחוד
שלו. הקמת מדינה חילונית עם הנהגה פוליטית (ולא למדנית) וההתבוללות יגרמו
לאובדן היתרון והייחודיות שלנו.
האם ניתן היה לעשות זאת אחרת? האם ניתן לתקן את המצב?
גם
החרדים לא יוצאים נקיים מארוע הקמת המדינה. ראשית נוצר גם אצלם מעמד של
פוליטיקאים. אלה אמנם כפופים להלכה להנהגה הרוחנית, אבל כמו הפוליטיקאים
בכל העולם, הלמדנות רחוקה מהם וכל התכונות של פוליטיקאי שמנינו קודם מצויות
גם אצלם.
שנית,
הצלחתם בשכנוע ההנהגה החילונית של המדינה להעמיד די מקורות כספיים לעדה
החרדית, גרמה לרבים מהם לא לעבוד, ודנה את רובם המכריע לחיי עוני מרוד
ושנור.
ראינו
קודם כיצד נבחרים מנהיגים באשר הם מנהיגים. קבוצה של מועמדים מגיעה ל״שלב
הגמר״ ומהם נבחרים המנהיגים. ראינו שאצל החרדים מגיעם הגאונים לשלב הגמר.
מי מגיע לגמר בפוליטיקה החילונית? מי פונה בכלל בעשרות השנים האחרונות
לפוליטיקה? האם אתם מכירים משהו מסביבתכם הרחבה שפנה לפוליטיקה? לא, נכון?
כי רק הבינוניים ומטה הולכים לשם, ומהם נבחרים המנהיגים שלנו! אין פלא
שבמקום אליטה למדנית קיבלנו אליטה חמדנית!